במהלך שנת הלימודים 2006/7 פנה ראש מחלקת החינוך בעיריית כפר סבא, בשם ראש העיר ומועצתה, בבקשה להכין להנהלת העיר תכנית אב למערכת החינוך העירונית. תכנית האב מושתתת על העקרונות הבאים: (א) הכרת המצב הקיים - מערכת החינוך בעיר כפר סבא היא מן הטובות במדינת ישראל ויש לשמר את איכותה הגבוהה ולחזקה; (ב) התאמה לצרכים ולמאפיינים היחודיים של העיר כפר סבא; (ג) רלוונטיות - בישראל נהוגה מדיניות חינוך ריכוזית למדי. ההמלצות שגובשו מתייחסות בעיקר לתחומים ולנושאים שבהם הרשות המקומית נוטלת חלק פעיל; (ד) ישימות - על ההמלצות להיות אופרטיביות וניתנות ליישום; (ה) למידה תוך מערכתית - בעיר כפר סבא יש מוסדות חינוך מצליחים רבים המיישמים ניסויים ופרויקטים למיניהם - לכן יש לחזק קשרי גומלין ושיתוף פעולה בין מוסדות החינוך השונים כדי לשכפל פעילויות ראויות ומוצלחות בתחום החינוך בעיר.
מחקר זה משתמש בשיטת ההערכה המשתתפת לפיה החוקר המעריך מלווה את צוות ההקמה וההפעלה, עומד לרשותו בכל אחד משלבי הפרויקט ומשתף אותו בהגדרת מטרות ההערכה ושאלותיה, בפיתוח מכשירי הערכה, באיסוף הנתונים ובניתוחם. באופן זה ההערכה היא חלק בלתי נפרד מהיישום, והיא עוקבת אחר תהליך העשייה ומאפשרת מתן משוב מיידי. בשלב ראשון מתייחסת ההערכה להגדרת המטרות והציפיות, כפי שהן נתפסות על ידי בעלי עניין שונים (לדוגמה מפעילים וצרכנים), לתהליך גיוס בתי-ספר ומדריכי מורים, לעיצוב ולבנייה של המרכזים ולהכשרת המורים.
בשלב הבא תתמקד ההערכה באופני השימוש במרכזים ותעקוב אחר הצלחות וכן אחר קשיים ובעיות שבהם נתקלים המורים והתלמידים בסביבת הלמידה החדשה. לבסוף תסוכם הערכת התהליך וינותחו התפוקות השונות. איסוף הנתונים יתבצע בעזרת ראיונות, שאלונים, תצפיות ורישומי בתי-הספר וכך במהלך השתתפות בקבוצות דיון, ועדות היגוי ומפגשי תכנון.
מחקר הערכה חיצונית שבוצע בשנים תשס"ו-תשס"ז לבחינת האפקטיביות של התכנית "עצמה לכול" שנועדה לצמצם פערי קריאה והבנת הנקרא בקרב תלמידי כיתות ב' שלא הצליחו בלימוד הקריאה בכיתה א' (להרחבה על התכנית לחץ כאן). המחקר, שכלל קבוצת ניסו וקבוצת השוואה, בחן את ההישגים בקריאה בתחילת ההתערבות ובסופה באמצעות קריאת לוח צירופים, קריאת מילים, קריאת מילות תפל, קריאת טקסט ושאלות תחקור על הטקסט.
The Koret Foundation; The Taube Foundation for Jewish Life and Culture
יהודים חיו לחופי מלאבאר בדרום מערב הודו במשך מאות שנים ונהנו משלטון עצמי. בשנת 1614, בתקופת הכיבוש הפורטוגלי, נבנה בית-הכנסת הנוכחי בצ'נאמאנגאלאם והוקף בחומה גבוהה. בכפר היו אתרי פולחן של שלוש דתות אחרות (מקדש הינדי, מסגד מוסלמי וכנסייה נוצרית), אך למעט תקופה קצת בעת הכיבוש הפורטוגלי לא היו חיכוכים בין בני הדתות השונות ויהודי צ'נאמאנגאלאם חיו לצד שכניהם בהרמוניה. רבים מהם עלו לישראל בשנת 1954 והשתלבו בעשייה במדינה החדשה.
תכנית "סיכויים", שנבנתה בשיתוף המשרד לקליטת העלייה, שירות המבחן לנוער במשרד הרווחה, מדור עבריינות נוער במשטרת ישראל וארגון "ידידים", נועדה לתת מענה לבעיית שיעור העבריינים הגבוה יחסית בקרב בני נוער עולים ולמנוע או לפחות להפחית עבריינות חוזרת. התכנית הופעלה ב-10 יישובים כדי לתרום להשתלבות נורמטיבית בקהילה של בני נוער עולים בני 18-12 שנחשדו בביצוע עבירות אלימות, סמים ורכוש, ולהעצמת מנהיגות צעירה ביישובים השונים לטיפול בנוער עובר חוק ולשילובו בקהילה. לשם כך התכנית מרכזת משאבים, מגייסת חונכים לליווי הנערים ומסייעת לשירות המבחן בריכוז נתונים, בתמיכה אישית ובמעקב אחר הנערים המשתתפים בתכנית. בכל יישוב פעל עובד מלווה יישובי (עמ"י), שתפקידו היה ללוות את הנער/ה ואת ההורים בתיאום עם שירות המבחן.
מחקר המעקב המעצב התמקד בשלושה מתוך עשרת היישובים שייצגו שני דפוסי הנהגה שונים: הנהגת איש מקצוע, בן העדה הדובר את שפתם של בני הנוער ומבין את תרבותם; הנהגת סטודנט בעל רקע מקצועי מתאים שהגיע מבחוץ. המחקר בחן את תפקודו של העמ"י ברמה הארצית לפי קריטריונים שונים כגון הצלחתו בגיוס סטודנטים, וכן את תפקודו ברמה היישובית לפי הכשרתו, קשריו עם בני הנוער ועם משפחותיהם ופעיותו מול גורמי חוץ המעורבים בתכנית. שיטות המחקר היו העברת ראיונות, ניהול קבוצות מיקוד, עריכת תצפיות ועיון במסמכים. התברר כי בחירת העמ"י הייתה מוצלחת וכי הקשר בין החונך לחניך הוא אבן יסוד של התכנית. הנחקרים העידו שהתכנית ראשונית, מרעננת, מתפקדת ומצליחה לשרת נערים שעברו על החוק במידה זו או אחרת. הנערים הביעו סיפוק מהקשר בין החונך או עם העמ"י, ורוב החונכים מצידם נהנו מהנערים. גם הנציגים הממשלתיים השונים הביעו תמיכה בתכנית.
מחקר מעקב הבוחן את הדינמיקה של התפתחות תחושות השתייכות במצבי הגירה בפרספקטיבה של זמן על ידי ניתוח סיפורים אישיים של מהגרים. הועברו ראיונות עומק חוזרים ל-40 עולים יהודים מרוסיה, בשנות העשרים לחייהם, שהגיעו לישראל בראשית שנות ה-1990 ורואיינו על ידינו בשלב קודם של המחקר, בהיותם סטודנטים באוניברסיטה באמצע שנות ה-1990.
מטרת המחקר הנוכחי לבחון את התפתחות נעברי ההשתייכות של העולים בעשור הראשון של ההגירה, עם כניסתם לעולם המבוגרים. ביתר דיוק, המחקר נועד לחשוף את השפעת תפיסות הזהות וזירות הפעילות של הנחקרים על מעברים אלה, ואת יחסי הגומלין בינן לבין מאפייני רקע (מגדר, תעסוקה, מעמד משפחתי, עמדות פוליטיות ועוד). על סמך ממצאי השלב הקודם של המחקר השתייכות הוגדרה כמצב של זהות הנרכש בעת פירוש הסדר החברתי-תרבותי שבתוכו חיים והצבה עצמית בתוך סדר זה. הגדרה זו עומדת בבסיס המחקר והיא המנחה את פירוש הסיפוריים האישיים של הנחקרים בשני שלבי המחקר.
גלסנר אמנון, ד"ר ; דה-גרוט ראומה, גב' ; מני-איקן עידית, ד"ר ; שוורץ ברוך, פרופ'
האיחוד האירופי – Information Society Technologies
בשנים האחרונות הוביל צוות פרויקט "כישורים" פרויקט מחקר ופיתוח חב-היקף שנתמך ומומן על-ידי האיחוד האירופאי, בשיתוף עם חוקרים משבע מדינות – אנגליה, גרמניה, הולנד, יוון, צרפת, שוודיה ושוייץ. מטרת פרויקט DUNES הייתה פיתוחה של תכנת מחשב ייחודית שנועדה ללמד ולאמן תלמידי בית-ספר ואנשים במקומות עבודה להתדיין זה עם זה על מנת לאפשר קבלת החלטות בהסכמה בנוגע לנושאים שונים.
דה-גרוט ראומה, גב' ; דרכמן ראול, מר ; שוורץ ברוך, פרופ'
האיחוד האירופי, פרויקט Argunaut
התרומה של פעילויות דיון ללמידה, ניהול משא ומתן, קבלת החלטות וקיום מגעים חברתיים אחרים הוכחה מכבר, אולם תרומה זו אינה מובטחת ללא הנחייה מתאימה. פרויקט Argunaut עוסק בפיתוח שיטות וכלים ממוחשבים לתמיכה בפעילות המנחה (למשל, מורה או תלמיד בתפקיד זה) בדיונים מקוונים ממופים (כמו אלה המתאפשרים תוך שימוש בתוכנת Digalo). התמיכה ניתנת בעזרת אמצעים חזותיים מתקדמים העומדים לרשות המנחה בעת הדיון. אמצעים אלה מיועדים להעביר למנחה מידע רב ובעל ערך על המתרחש בדיון וכן לאפשר תגובה בזמן אמת על ידי העברת מסרים למשתתף מסוים או לקבוצת משתתפים (או ביצוע פעולות אחרות לתשומת לב המשתתפים). הגדרת אותו מידע החשוב למנחה למילוי תפקידו בכל נקודה בדיון נתמכת בחלקה על ידי בינה מלאכותית הנסמכת על מידע הלקוח ממאגר גדול של דיונים קודמים.
בשלב זה מערכת Argunaut עושה שימוש בשתי תוכנות מחשב כתשתית בסיסית לקיום הדיונים הממוחשבים - Digalo, שפותחה במסגרת פרויקט DUNES, ו-FreeStyler, שפותחה במסגרת פרויקט אירופאי אחר על ידי אוניברסיטת דויסבורג, גרמניה, שגם היא שותפה בקונסורציום Argunaut.
דה-גרוט ראומה, גב' ; דרכמן ראול, מר ; שוורץ ברוך, פרופ'
האיחוד האירופי, פרויקט Escalate
בשנים האחרונות הולכת ומתבססת ההטמעה של פעילויות טיעון ושיטות חקר בחינוך המדעי. פרויקט Escalate מיישם שימוש בטכנולוגיות חדשניות בכיתות הלימוד ובסביבות למידה בלתי פורמליות (מרכזי מדע, מוזיאונים ודומיהם), בעיקר ביצוע ניסויים משותפים וניהול דיונים ביקורתיים הנתמכים באופן גרפי על ידי תוכנת מחשב. במסגרת הפרויקט מתבצעת הכשרת מורים להפעלה ולהטמעה של פעילויות טיעון וחקר בהוראה. ההנחה העומדת ביסוד הפרויקט היא שלמידה מסוג זה מבססת את יכולותיהם של התלמידים להבין את הסביבה שבה הם חיים ולתפקד בעתיד כהלכה כאזרחים בוגרים, מיומנים ומועילים.
הקרן הלאומית למדע, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים
אנו מגדירים הפשטה כהסדרה אנכית מחודשת של ידע מובנה למבנה חדש. תרגמנו הגדרה זו למודל אופרטיבי שרכיביו הן שלש פעולות הכרתיות ואנו בוחנים מודל זה במהלכו של מחקר ארוך טווח. ממצאי המחקר מעידים כי המודל מתאר היטב תהליכי הפשטה ולוקח בחשבון את ההקשר שבו הם מתבצעים. בהמשך תיקפנו ושכללנו את המודל לחקירתם של זוגות נחקרים המשפתים פעולה. המחקר הנוכחי מרחיב את קודמיו ומתמקד בהפשטה כתהליך התפתחותי ארוך טווח.
מחקר התפתחותי הבוחן את יכולת הפרט להעריך טיעונים באופן דיאלקטי (במהלך ויכוח או שיחה עם אחרים). אם מידע מוצג כמידע שנועד לתמוך בעמדה מסוימת, פרט בעל יכולת הערכה דיאלקטית גבוהה מסוגל לבחון באיזו מידה המידע הזה תומך או אינו תומך בעמדה המוצעת. המחקר בוחן יכולת זו ביחס למשתני גיל ומין ובקרב מבוגרים גם בתחום התעסיקה. מחקרים שנעשו עד כה התמקדו בעיקר בניתוח תוצרים של ויכוחים ושיחות. המחקר הנוכחי מתמקד בתהליך ויתייחס להקשריו השונים. לשם כך פותח מכשיר משוכלל להערכת טיעוניהם של נחקרים.
מטרת המחקר להעריך את ההשפעה של עבודות הבית על רווחתם של הורים בקרב משפחות אמריקניות בארה"ב. המחקר מבוסס על ניתוח נתוני מחקר אורך על הגיל הרך (K3) שהמרכז הלאומי האמריקני לסטטיסטיקה בחינוך (NCES) מאפשר להשתמש בהם באופן חופשי.
המחקר מבוצע בשיתוף עם גב' ליאת רז-יורוביץ.
תכנית "ראשית" היא תכנית התערבות ביתית המושתתת על מתן תמיכה רגשית והדרכה חינוכית למשפחות עם ילדים בגיל הרך המצויות בתנאי מצוקה קשים. התפקוד ההורי במשפחות אלה לקוי בתחומים רבים באופן המסכן את רווחת ילדיהן והתפתחותם התקינה ומאיים על קיומה התקין של המשפחה.
מחקר לבחינת ייצוג אזורי הפריפריה בקרב סטודנטים באוניברסיטה העברית. נבדקו שיעורי הסטודנטים מהפריפריה באוניברסיטה ביחס לכלל הסטודנטים במוסד וביחס לשיעורם במוסדות להשכלה גבוהה בישראל, נסקרו תכניות הפועלות באוניברסיטה העברית שנועדו להגדיל את שיעור הסטודנטים מאזורי הפריפריה ונבחנה מידת האפקטיביות שלהן, כמו גם תכניות דומות המופעלות באוניברסיטאות אחרות בישראל ובחו"ל. איסוף הנתונים אפשר הסקת מסקנות הנוגעות למערכת היחסים בין האוניברסיטה לבין הקהילה בכלל וקהילות פריפריאליות בפרט.
בעקבות התהוותה של קהילת מהגרי עבודה זרים בישראל מטרת המחקר היא לבדוק באלו תנאים גדלים ילדי המהגרים ולבחון את הפתרונות המוצעים לטיפול בילדים אלה בגיל הרך בישראל. נבחנו מענים ממלכתיים ומוסדיים לצד פתרונות שהקהילות המהגרות מאלתרות לשם טיפול בצאצאיהן.
