החוקר מציע לבחון את עוצמתן של השפעות חינוכיות מפרספקטיבה חדשה וטוען כי במקום לבחון את ההצטברות האיטית וההדרגתית של החינוך, טוב יהיה לבחון את ההשפעה החינוכית בשיאה – קרי בעת התרחשותה של חוויית מפתח חינוכית. בעקבות מחקר מעמיק על אלפי חוויות מפתח של ישראלים, הספר מראה כי רבות מהן מתרחשות בפרק זמן קצר ביותר: בשיחה, בסיור, בפעילות בודדה או בהרצאה. הוא גם מראה כי בזכות העוצמה הרבה של החוויה, השפעותיה נחקקות בלומדים לכל חייהם. חלקו הראשון של הספר מציע מסגרת כללית לניתוח חוויות מפתח והשפעותיהן. חלקו השני מוקדש לבחינת חוויות מפתח במשפחה, בבית-הספר, במסגרות הבלתי-פורמליות ובצבא. חלקו השלישי של הספר מצביע על חשיבותן של "הרפתקאות חינוכיות" המחוללות גילוי עצמי, ועל דמותם המיוחדת של המורים, המדריכים והמפקדים המחוללים את חוויות המפתח. (נתן לרכישה מספריית הפועלים)

 הספר מנתח מסגרות חינוך בלתי פורמליות ומראה כיצד היווה הקוד הבלתי-פורמלי מכנה משותף לתופעות מגוונות של תרבות נעורים במאה ה-20. קוד זה תרם לעוצמה היצירתית המתחדשת תדיר של בני הנעורים וליכולתם להתמודד עם שינויים חברתיים ותרבותיים מהירים ולעתים אף כאוטיים. במרכז הספר עומד ניתוח סוציולוגי של תנועות הנוער המיוצגות על ידי שלושה אבטיפוסים – הוונדרפוגל הגרמנית, תנועת הצופים הבריטית והקומסומול הסובייטית. תנועות אלה מתוארות כדגמים של תגובה נערית שעלתה במפגש רווי המתח בין העולם הישן למודרנה. המחבר סבור כי תנועות הנוער הארץ-ישראליות שאבו סמלים ורכיבים מבניים משלוש תנועות נוער אלה ושילבו אותם עם רעיונות ציוניים ועם האתוס של שירות לאומה. שינויים במבנה ובאידיאולוגיה של התנועות במעבר מתקופת החלוציות של המדינה שבדרך לתקופה שלאחר הקמת מדינת ישראל ועד היום הזה נבדקים בספר לאור זיקותיהן הפוליטיות של התנועות ובהקשר של התמורות שחלו במשך השנים בחברה הישראלית.

 אסופת מאמרים זו פונה לחוקרים ולמורים העוסקים בהוראת השפה ומאפשרת עיון מקיף ומגוון בהיבטים שונים הנוגעים ללשון העברית. הקובץ מביא אל קדמת הבמה סוגיות מחקריות העוסקות בעברית בהקשריה התרבותיים, החברתיים והלשוניים ודן במצבה של השפה בישראל ובעולם, כמו גם בתכניות לימודים עדכניות להוראת עברית כלשון נוספת. ייחודו של הספר בשילוב בין תיאוריה לפרקטיקה, בעיסוק בעברית כשפה ראשונה, כשפה שנייה וכשפת מורשת, בהתייחסות ללומדים בגילאים שונים ולהקשרי אוכלוסייה מגוונים – דוברי עברית מלידה, המגזר הערבי בישראל וקהילות התפוצה היהודית. בספר שלושה שערים. השער הראשון דן במרחב הקיום של העברית במציאות העולה מיחסי ישראל והתפוצות; העברית במחלקות ללימודי יהדות ותיאולוגיה באוניברסיטאות באירופה ובאמריקה; הדילמה הנוגעת ללשון התפילה; הקשיים שבפניהם עומד הקורא המודרני בבואו להתמודד עם הטקסט הקלסי; התמורות בעברית של ימינו במישורים הלשוני והחוץ-לשוני; הישגיהם של תלמידים עולים בעברית הלימודית-אקדמית; הביסוס התיאורטי לפיתוח תכניות הלימודים בעברית כשפה ראשונה וכשפה שנייה; מודל למדיניות לשונית בחברה רב-לשונית ורב-תרבותית כישראל. השער השני מציג את תכנית הלימודים החדשה ללומדי עברית במגזר הערבי ותכניות לימודים להוראת עברית בתפוצות למן הגיל הרך, דרך כיתות בית-הספר היסודי עד לכיתות חטיבת הביניים והחטיבה העליונה. בשער השלישי מובעת דאגה באשר לעתידה של העברית בישראל ובתפוצות בעידן הגלובליזציה. (ניתן לרכישה בהוצאת מאגנס)

 אסופה של 15 מאמרים בשני שערים. השער הראשון, "מטירונות למקצוענות", עוסק בסוגיות בהכשרת מורים. השער השני מוקדש ל"סוגיות מרכזיות בחינוך" שעניינן ניהול חינוכי, רכישת שפה בקרב עולים, אלימות בבית הספר, השתתפות בשיעורים ותלת-לשוניות. הספר מציג לקורא מגוון אירועים ומפגשים חינוכיים שהתרחשו במערכת החינוך הישראלית באמצעות טקסטים של שיח דבור, כתוב ומקוון. כותבי הפרקים בוחנים את האירועים ברמת המיקרו המקומית ולאחר מכן הם מפרשים אותם לאור ידע בתחומי דעת שונים כסוציולוגיה, פסיכולוגיה ואנתרופולוגיה, לאור תיאוריות חינוכיות ובאמצעות שיטות מחקר שונות. באופן זה מבליטים פרקי הספר את הגלוי, חושפים את הסמוי ויוצרים מפגש חינוכי נוסף. (ניתן לרכישה ממכון מופ"ת)